מילה מיה | הדלקת אש

היו דוממים ודע שאני אלוהים

אחזיר אותה אל העדר. רצוני לחייה הוא סופי, ושום דבר לא יוכל לערער אותו. התפללו עבורה ללא הרף, אל תתעייפו. תנו לשלום לשלוט בחייכם, הנה מלך סדום ביסס את חטאו בביתי, אך אני מתכנן להשמיד כל שקר שיקום בפניי, כי אני קדוש וזה שמי.

התפעלו גויים, ראו ידי כוחי מכה בים הצפוני, ספינות מרוסקות לבלתי נשכחות, נשים מקוננות כי אהוביהן איננו עוד. עד מתי איים תדחו אותי כבוראיכם? ראו, סערה תכה במהרה ותשטוף את זוהמת דורותיכם. מה שנעשה בסתר יואר, לא יהיו עוד תירוצים מצידכם.

אתה אומר שאני חייב לך, אך מתי אלוהים היה חייב למישהו? סבלנותי בטוחה וצדקתי נצחית, אני הוא ואין אחר. יהוה שמי ובפי תינוקות יתפרסם. בואו, חוס תחת כנפיי, לא אסוב ממני כי אני רחום וזה גם שמי. אני הרועה הטוב, צאני שומעות ומכירות את קולי, אינן הולכות אחרי אחר כי אם בורחות מזר. אל תפחדו מיצורי המצולות הגדולים, אף על פי שהם עולים וזורמים עם הים המכסה את האיים, אני הקצינתי אותם לסעוד על חטא.

ברוחו ממקדוני בני, אל תעבורו, עכרה את-חמי לשביכם רק קטר. צאו בהזרו וקברו את-פליליכם בדרך פן שלא אכפיך. בבל, מרכז רשע, בנותיך כבולות ובניך שיכורים מכל חטא. הו, זונה גדולה, אני לועג למותך, עיוורת עד הסוף.

הטיפו בכל פינת רחוב, קראו לאבודים, אולי ישמעו וישובו למקדשי. נשמתי עייפה למראה אדמתי, רוחי עצובה. זכרו, אנושיות, כי עפר ועצם אתם, אני נתתי חיים ואני יכול לקחתם.

האם לא ציוויתי על כל ברך להשתחוות ועל כל לשון להתוודות? "על מה להתוודות?" אתם שואלים. אני אומר לכם להתוודות שאני אלוהכם, מעתה ולעולם.

בואי, שובי אל זרועותיי, אני מכיר את אלה אשר עמי, אני מכיר אותם בשמם, אהובי אתה קישוט יקר לי, בשמן קודש משחתי את ראשך. אל תאמר "לא ידעתי אותך". פגשתי אותך וקראתי לך שלי. צעקו בהרי ישראל, חיילים בארץ הקודש האומרים את שמי, אל תשתקו.

קריאת מלחמה, העירו את ילדיי והרימו קריאת מלחמה, הרימו את החלשים מן האבק ועודדו אותם. אני אלוהים, אני הוא לנצח, אלוהים עליון - אל עליון, מבצרכם, אני משמעת אך במידה. קדשו את עצמכם והדליקו אש, התפללו בעד האבודים, התערבו בעד העייפים, הכו את החושך כצור אדיר.

על כנפי אבחר את ילדיי מעל הארץ, את כל אלה שביקשו לראות את כבודי ולהשתחוות לפניי. כסו את עיניכם ובכו כקדמונים; כאבות העבר. קערת חרוני נשפכה על הארץ והיא תתפשט, אך אני מבצר למחפשי מקלט בנוכחותי.

נביאי שקר, יש לי הצהרת משפט עליכם, כי הטעיתם את צאני לתעתוע, אשמיד אתכם, איש מכם הדבקים בשקריכם הארוגים לא ישרוד מחרב יהוה. חמדנות השחירה את לבכם והרחיבה את דעתכם. אתם נושאים את חטאיכם כאוצר, נאחזים בחיקכם, זה בוודאי יהיה מותכם, מחלה שתאכלם אתכם.

אפריקה, אומה מפולגת, לא תוכלו לזרוע אתכם יחד. אשלח שטף מים כדי להרחיב עוד יותר את הפער. ילדים, הסירו את סנדליכם ורקדו באבק, כן, זאת אני מצווה על כל אחד מכם לעשות; מהקטן לגדול; תנו לברכיכם להתחזק כצבי ולשיר על פני הארץ.